לכבוד
מר מיכה לינדנשטראוס,
מבקר מדינת ישראל.
הנדון: פנייתך אלי בנוגע למידת עירבותי במותו של אוריה החיתי
אקדים ואומר שגם אלי חרושת השמועות הגיעה והיא מטרידה אותי בעיקר מאותן סיבות מהן אתה מוטרד ובצדק. איבוד אמון העם ואיבוד אמון החיילים והמפקדים הם דברים קריטיים בשבילי ובשביל התנהלות הממלכה.
מדובר כאן בעניין אישי ביותר, ממש צנעת הפרט ולכן אנסח את דברי בזהירות ובתמציתיות ולידיעתך בלבד.
שוחחתי עם בת שבע, שיזמה את הקשר עימי ביוזמתה האישית: היא אמרה לי זאת בפירוש ואף נודע לי כי היא ידעה שמרפסת הארמון משקיפה אל גג ביתה, אך למרות זאת היא רחצה "מֵעַל הַגָּג", ולמעשה כך התחילו היחסים בינינו.
נוסף על כך, הובהר לי על ידה שנישואיה עם אוריה עלו על שרטון והיא החליטה להיפרד ממנו. רק אז הסכמתי לקשר בינינו.
אכן זימנתי את המפקד המהולל אוריה אלי וזאת על מנת להסביר לו בעצמי את המתרחש ולנסות לפצותו. המפקד אוריה בחר שלא להגיב ולהתייחס וכל שביקש- לחזור לאנשיו הנלחמים. נוכחתי לדעת שאכן נמצא לפני לוחם ומפקד מהמעולים בעם, ולכן המלצתי לרמטכ"ל יואב בן צרויה לקדמו בתפקיד ולשלחו למקום "הבוער" ביותר על מנת שיצבור ניסיון וזאת טרם אעלה אותו בדרגה ובתפקיד. אך, לצערי הרב ולצער כל עם ישראל, הוא נהרג מות הרואי במקום. בכל מקרה, אני מתכון להעלותו בדרגה ולהעניק לו את אות הגבורה על התנהלותו במלחמה זו בפרט ועל התנהלותו כלוחם אמיץ בכלל.
אכן, יתכן והייתי צריך לנהוג אחרת ולא ליצור כל מערכת יחסים עם בת שבע עד שתסיים את הליך הגירושין עם אוריה. זהו כשל שלי ואני מוכן להתנצל על כך בפני משפחתו של אוריה. כפי שנראה מדברי, המחשבה שאני שלחתי את אוריה למותו היא זדונית ושקרית.
בכבוד,
דוד מלך ישראל,
הארמון בירושלים.
מר מיכה לינדנשטראוס,
מבקר מדינת ישראל.
הנדון: פנייתך אלי בנוגע למידת עירבותי במותו של אוריה החיתי
אקדים ואומר שגם אלי חרושת השמועות הגיעה והיא מטרידה אותי בעיקר מאותן סיבות מהן אתה מוטרד ובצדק. איבוד אמון העם ואיבוד אמון החיילים והמפקדים הם דברים קריטיים בשבילי ובשביל התנהלות הממלכה.
מדובר כאן בעניין אישי ביותר, ממש צנעת הפרט ולכן אנסח את דברי בזהירות ובתמציתיות ולידיעתך בלבד.
שוחחתי עם בת שבע, שיזמה את הקשר עימי ביוזמתה האישית: היא אמרה לי זאת בפירוש ואף נודע לי כי היא ידעה שמרפסת הארמון משקיפה אל גג ביתה, אך למרות זאת היא רחצה "מֵעַל הַגָּג", ולמעשה כך התחילו היחסים בינינו.
נוסף על כך, הובהר לי על ידה שנישואיה עם אוריה עלו על שרטון והיא החליטה להיפרד ממנו. רק אז הסכמתי לקשר בינינו.
אכן זימנתי את המפקד המהולל אוריה אלי וזאת על מנת להסביר לו בעצמי את המתרחש ולנסות לפצותו. המפקד אוריה בחר שלא להגיב ולהתייחס וכל שביקש- לחזור לאנשיו הנלחמים. נוכחתי לדעת שאכן נמצא לפני לוחם ומפקד מהמעולים בעם, ולכן המלצתי לרמטכ"ל יואב בן צרויה לקדמו בתפקיד ולשלחו למקום "הבוער" ביותר על מנת שיצבור ניסיון וזאת טרם אעלה אותו בדרגה ובתפקיד. אך, לצערי הרב ולצער כל עם ישראל, הוא נהרג מות הרואי במקום. בכל מקרה, אני מתכון להעלותו בדרגה ולהעניק לו את אות הגבורה על התנהלותו במלחמה זו בפרט ועל התנהלותו כלוחם אמיץ בכלל.
אכן, יתכן והייתי צריך לנהוג אחרת ולא ליצור כל מערכת יחסים עם בת שבע עד שתסיים את הליך הגירושין עם אוריה. זהו כשל שלי ואני מוכן להתנצל על כך בפני משפחתו של אוריה. כפי שנראה מדברי, המחשבה שאני שלחתי את אוריה למותו היא זדונית ושקרית.
בכבוד,
דוד מלך ישראל,
הארמון בירושלים.
