לחברי היקר אברהם שלום רב ,
ראשית רציתי לשאול לשלומך ולדעת מה מצב המחנה בו אתה נמצא. זמן רב לא נפגשנו ואתה הרי חברי הטוב ורגיל אני לספר לך כל דבר.
מרגיש אני בחסרונך הרב ומצפה אני כי תשוב אלינו במהרה.
רציתי לספר לך על דבר שקרה לי ואין לי את מי לשתף בכך, ובכן לפני מספר שבועות נחתי לי את שנת הצהרים ולאחר שהתעוררתי עליתי לגג כהרגלי. אני אוהב מאוד לצאת לגג שם אני צופה על המתרחש ונושם אוויר צח.
הפעם ראיתי דבר השינה את חיי, ראיתי אישה יפת מראה המתרחצת על גג ביתה. נפעמתי מיופייה ולא יכולתי להסיר את מבטי ממנה. ישבתי מספר רגעים ונעצתי מבטי באישה זו. לא ראיתיה אף פעם והייתי סקרן מאוד לדעת מי היא אותה אישה.
בלילה כשהלכתי לישון מחשבות רבות התרוצצו לי בראש ולא יכולתי להירדם, כל כולי היה נתון רק אליה. אף פעם לא קרה לי כדבר הזה. מכיר אתה אותי, שאיני מתרגש יתר על המידה מנשים. באישה זו הייה משהוא מיוחד.
בכל מקרה למחרת בבוקר שלחתי שליח שיברר מי זו אותה אישה יפת המראה. השליח חזר ועדכן אותי כי זאת בת שבע בתו של אליעם והיא אשתו של אוריה החיתי, אותו אני מכיר מספר שנים.
הביאו אותה אלי לא יכולתי להתאפק ושכבתי איתה. לאחר זמן מה נודע לי שהיא בהריון.
פה העניין מתחיל להסתבך, מה אני אעשה והיא הרי אשת איש ?! ולכן נדדה שנתי מספר לילות ולא יכולתי לחשוב על פתרון מוצלח, לבסוף החלטתי לשלוח את בעלה לשדה הקרב. הזמנתי אותו לביתי שאלתי אותו כל מיני שאלות כלליות ושלחתי אותו בחזרה אל אשתו. נראה לי מוזר שהוא לא חזר ישר לביתו ונשאר אצלי מספר ימים. אוריה טען שאינו יכול לחזור אל אשתו שחבריו עדיין נלחמים. שלחתי אותה לקרב ושם מצא את מותו.
אני מרגיש אשם בכך אולי הכול קרה באשמתי ? אולי לא הייתי צריך מלכתחילה להתעסק עם אשתו ? עכשיו היא גרה איתי ונולד לנו בן ממש מקסים.
מצפה לשמוע ממך בקרוב,
דוד
לדוד היקר שלום וברכה,
ראשית אני שמחתי מאוד לקבל את מכתבך וכמו שציינת זמן רב לא התראינו וגם אתה חסר לי מאוד.
קראתי את מכתבך בעיון רב ומספר פעמים, כי הייה חשוב לי להבין כל פרט מהסיפור. איני רוצה להעביר ביקורת על המעשים שעשית, אך בכל זאת אני רוצה להגיד לך באמת מה דעתי על כך. אולי אם לא היית שולח את אוריה החיתי למלחמה להלחם מול האויב החזק ביותר הוא הייה נשאר בחיים, וכך לא היו לכך רגשות אשם. גם אם שכבת עם בת שבע היא יכלה להמשיך לחיות עם בעלה, אבל את הנעשה אין להחזיר ומה שחשוב עכשיו זה להתמקד העתיד.
תקשיב לחבר וותיק שלך יש לכם בן משותף, הפסק להרגיש אשם ותהנה מהחיים שעומדים לפניכם ולעתיד המשותף שלכם ושל בנכם. אסור שהבן ידע על המעשים וצריך שהוא יגדל כבן אוהב ואהוב.
הראה אהבה רבה לבת שבע, אל תשכח שהיא איבדה בעל במלחמה. אומנם כעת היא גרה איתך והחיים בטוחים ומלאים, אך זכור מהיכן היא באה ומה הייה עברה.
אני מאחל אל את כל הטוב שבעולם.
בקרוב המחנה שלי עוזב ואנחנו מתקדמים צפונה שם נחנה מספר חודשים.
שלך אברהם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה