דפים

יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

מכתב מפסיכולוג ד"ר בן- בסט אל בת שבע

לכבוד: בת שבע, מטופלת
הנדון: תשובה למכתבך מיום ג'

קראתי את מכתבך בעיון רב, ואיני יודע כיצד להגיב.
אני מוכרח להגיד שמקרה זה הוא מקרה קשה במיוחד. אני משתתף בצערך על מות בעלך, שלא תדעי עוד צער.
אומר לך בקצרה, שסירוב המלך לא בא בחשבון, ואני מבין את שיתוף הפעולה שלך איתו בלית ברירה.
יחד עם זאת, הינך אישה יפה ונאה עד מאוד, וזה נורמאלי שדבר כזה יקרה. תוכלי להסתכל על המקרה בצד חיובי, שהמלך הגדול והמכובד מחמיא לך, ומכל הנשים בעיר, הזמין אותך.
אינך צריכה להרגיש בוגדת או אשמה.
אני מאמין כי אוריה היה סולח לך בעודו בחיים ואינו שומר לך טינה, אם הוא באמת כזה נאמן לך כפי שאת מספרת, הוא היה מבין אותך ומבין שלא יכולת לסרב למלך.
אני חושב כי כל אחת הייתה עושה זאת בשביל להישאר בחיים.
השאלה העיקרית שכעת ניתנת לשאול היא מה רצונך, האם לגדל את הילד לבד, או יחד עם המלך ?
אני יכול לייעץ לך כן לגדל את הילד יחד עם המלך, כיוון שאני מאמין כי ילד צריך אבא, ורצוי את אבו הביולוגי. וגם, המלך נראה כטיפוס שיתמוך בך ויעזור לך, ושווה לך לנסות.
הכי חשוב שתדעי, שאת לא לבד בעניין, ואם יש משהו, בעיה או שאלה שתצטרכי תמיד תוכלי לפנות אליי ואני יעשה את מיטב יכולתי בכדי לעזור לך.
בנוסף, יהיה לך את המלך, שיהיה לצידך ויגן עליך.
כעת, רגשותייך מובנים, ואת וודאי מבולבלת. אני מציע לך, לאחר כל מה שעברת, ללכת לנוח ולחשוב עם עצמך כיצד את ממשיכה מכאן.
ואני רוצה שתפני אליי בעוד שבוע, לאחר שתירגעי, וניפגש כדי לנסות לתכנן איך את מתחילה לתקן את המצב ולהמשיך הלאה.

אני מאוד מקווה שעזרתי וייעצתי לך, תנוחי טוב ונדבר במועד הבא.

להתראות,
ד"ר בן- בסט, פסיכולוג.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה