לכבוד: ד"ר בן בסט, פסיכולוג.
הנדון: ייעוץ ועזרה.
ד"ר בן בסט שלום,
אני פונה אליך בנושא שקרה לי השבוע ואני אשמח לקבל את עזרתך ואת עצתך בנושא.
השבוע, חוויתי מקרה לא רגיל, עליתי לגג הבית לרחוץ את גופי, ולאחר כמה רגעים באו שליחי המלך והודיעו שהמלך קורא לי לארמונו.
לא עלה בדעתי מה המתרחש, ועלה בי קצת חשש ופחד.
פחדתי שאולי הוא רוצה להגיד לי שקרה משהו לאוריה בעלי במלחמה.
נעניתי לבקשה, והתלוויתי לשליחי המלך כיוון שזהו המלך ואיני יכולה לסרב לו, הלכתי וקיוויתי לטוב.
כאשר הגענו לארמון, המלך הסתכל עליי מספר שניות והחל לירות עליי מחמאות כגון "את יפה", "את נורא נאה", הציע לי תפוחים, ובשר ואורז ואוכל מכל טוב. אולי לא שמתי לב שאני נסחפת ומפה לשם מצאתי את עצמי שוכבת איתו בחדר המלוכה.
שיתפתי פעולה כיוון שפחדתי לסרב לו, פחדתי להתחצף למלך ולהיות לו לקורבן.
לאחר כמה ימים, גיליתי שאני הרה ושיש בתוכי ילד, וידעתי שזה מהמלך כיוון שלא שכבתי עם אוריה משום שהיה במלחמה.
אני מרגישה בוגדת, ויש לי רגשות אשם. אני מאמינה, שלולא זה היה הפוך, אוריה לא היה בוגד בי, אני סומכת על אוריה ואוהבת אותו בכל ליבי. זה לא מגיע לו מה שעשיתי לו. במקום להישאר נאמנה לו בזמן שהוא נלחם, בגדתי בו.
אמנם לא הייתה לי ברירה וחששתי לסרב למלך אז שיתפתי פעולה, אך אני מרגישה שיכולתי להתחמק מהנטל באיזושהי דרך.
בכל מקרה, הלכתי למלך וסיפרתי לו על הבשורה החדשה, שאני בהריון, לא יכולתי לשמור את זה בסוד.
מאוד פחדתי לתגובתו, לא ידעתי איך יגיב - אם ישמח או יכעס.
כאשר באתי, המלך היה מופתע, הוא לא חשב שאחרי הלילה שעבר עלינו, אני אחזור אליו, הוא כנראה חשב שאני באה מאהבתי אליו.
ולאחר כמה דקות של שתיקה, לאחר שעברתי דרך שומריו, פלטתי מפי "אני הרה ממך".
המלך לא ידע איך להגיב.
היה נדמה לי שהוא קצת נלחץ, ולאחר מכן הבנתי שזה בגלל בעלי, ונלחצתי גם אני. ישר התחלתי לחשוב איך נספר לו את זה, ואיך הוא יקבל את זה, ומה הוא יעשה.
השארתי את המלך המום והלכתי לביתי.
אחרי כמה ימים, המלך הזמין אותי אליו והוציא את אוריה מהמלחמה והעניק לשנינו חדר מלוכה יפה ומפואר, עם ארוחת מלכים גדולה ומכובדת.
אוריה לא הסכים לצאת מהמלחמה ולהשאיר את חבריו להילחם לבד, ולכן לא יצא לי לראות אותו.
זה היה לי מאוד מוזר שאחרי מה שהיה ביני לבין המלך, פתאום הוא מזמין אותי לערב רומנטי עם בעלי.
הייתי בטוחה שהוא לא רוצה שאני אהיה עם בעלי.
אחרי כמה ימים, הודיעו לי שאוריה מת במלחמה, ואפילו לא הספקתי לראות אותו פעם אחרונה.
הייתי עצובה מאוד והתאבלתי עליו מספר ימים.
הרגשתי כ"כ אשמה, שבימיו האחרונים לחייו בגדתי בו.
וכעת, אוריה מת, ואני עם התינוק.
אני מפוחדת, עצובה ומרגישה בוגדת. לא טוב לי.
מה אני אמורה לעשות ?
לגדל את הילד עם המלך ?
למרות שהוא תינוק ממזר ?
איך אני אמורה להמשיך מפה ?
הנדון: ייעוץ ועזרה.
ד"ר בן בסט שלום,
אני פונה אליך בנושא שקרה לי השבוע ואני אשמח לקבל את עזרתך ואת עצתך בנושא.
השבוע, חוויתי מקרה לא רגיל, עליתי לגג הבית לרחוץ את גופי, ולאחר כמה רגעים באו שליחי המלך והודיעו שהמלך קורא לי לארמונו.
לא עלה בדעתי מה המתרחש, ועלה בי קצת חשש ופחד.
פחדתי שאולי הוא רוצה להגיד לי שקרה משהו לאוריה בעלי במלחמה.
נעניתי לבקשה, והתלוויתי לשליחי המלך כיוון שזהו המלך ואיני יכולה לסרב לו, הלכתי וקיוויתי לטוב.
כאשר הגענו לארמון, המלך הסתכל עליי מספר שניות והחל לירות עליי מחמאות כגון "את יפה", "את נורא נאה", הציע לי תפוחים, ובשר ואורז ואוכל מכל טוב. אולי לא שמתי לב שאני נסחפת ומפה לשם מצאתי את עצמי שוכבת איתו בחדר המלוכה.
שיתפתי פעולה כיוון שפחדתי לסרב לו, פחדתי להתחצף למלך ולהיות לו לקורבן.
לאחר כמה ימים, גיליתי שאני הרה ושיש בתוכי ילד, וידעתי שזה מהמלך כיוון שלא שכבתי עם אוריה משום שהיה במלחמה.
אני מרגישה בוגדת, ויש לי רגשות אשם. אני מאמינה, שלולא זה היה הפוך, אוריה לא היה בוגד בי, אני סומכת על אוריה ואוהבת אותו בכל ליבי. זה לא מגיע לו מה שעשיתי לו. במקום להישאר נאמנה לו בזמן שהוא נלחם, בגדתי בו.
אמנם לא הייתה לי ברירה וחששתי לסרב למלך אז שיתפתי פעולה, אך אני מרגישה שיכולתי להתחמק מהנטל באיזושהי דרך.
בכל מקרה, הלכתי למלך וסיפרתי לו על הבשורה החדשה, שאני בהריון, לא יכולתי לשמור את זה בסוד.
מאוד פחדתי לתגובתו, לא ידעתי איך יגיב - אם ישמח או יכעס.
כאשר באתי, המלך היה מופתע, הוא לא חשב שאחרי הלילה שעבר עלינו, אני אחזור אליו, הוא כנראה חשב שאני באה מאהבתי אליו.
ולאחר כמה דקות של שתיקה, לאחר שעברתי דרך שומריו, פלטתי מפי "אני הרה ממך".
המלך לא ידע איך להגיב.
היה נדמה לי שהוא קצת נלחץ, ולאחר מכן הבנתי שזה בגלל בעלי, ונלחצתי גם אני. ישר התחלתי לחשוב איך נספר לו את זה, ואיך הוא יקבל את זה, ומה הוא יעשה.
השארתי את המלך המום והלכתי לביתי.
אחרי כמה ימים, המלך הזמין אותי אליו והוציא את אוריה מהמלחמה והעניק לשנינו חדר מלוכה יפה ומפואר, עם ארוחת מלכים גדולה ומכובדת.
אוריה לא הסכים לצאת מהמלחמה ולהשאיר את חבריו להילחם לבד, ולכן לא יצא לי לראות אותו.
זה היה לי מאוד מוזר שאחרי מה שהיה ביני לבין המלך, פתאום הוא מזמין אותי לערב רומנטי עם בעלי.
הייתי בטוחה שהוא לא רוצה שאני אהיה עם בעלי.
אחרי כמה ימים, הודיעו לי שאוריה מת במלחמה, ואפילו לא הספקתי לראות אותו פעם אחרונה.
הייתי עצובה מאוד והתאבלתי עליו מספר ימים.
הרגשתי כ"כ אשמה, שבימיו האחרונים לחייו בגדתי בו.
וכעת, אוריה מת, ואני עם התינוק.
אני מפוחדת, עצובה ומרגישה בוגדת. לא טוב לי.
מה אני אמורה לעשות ?
לגדל את הילד עם המלך ?
למרות שהוא תינוק ממזר ?
איך אני אמורה להמשיך מפה ?
מודה לך, בת שבע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה